טריגונומטריה במישור ובמרחב
כ-150 דקות לימוד · שיעור 6 מתוך 8
טריגונומטריה במישור ובמרחב — 4 יחידות
בטריגונומטריה של הבחינה ההצלחה תלויה בשאלה אחת: איזה כלי שולפים? משולש ישר-זווית ⇐ סינוס/קוסינוס/טנגנס בסיסיים. משולש כללי עם זוג "צלע מול זווית" ⇐ משפט הסינוסים. שתי צלעות והזווית שביניהן (או שלוש צלעות) ⇐ משפט הקוסינוסים. שתי צלעות והזווית שביניהן כששואלים על שטח ⇐ נוסחת השטח. נעבור על כל כלי, ואז נראה איך הכול מתחבר במרחב.
משולש ישר-זווית
מול הזווית α: sin α = מול/יתר, cos α = ליד/יתר, tan α = מול/ליד.
דוגמה מלאה: סולם שאורכו 10 מטרים נשען על קיר ויוצר עם הקרקע זווית של 60°. לאיזה גובה מגיע הסולם?
- הגובה הוא הניצב שמול הזווית: h = 10·sin 60° = 10·(√3/2) = 5√3 ≈ 8.66 מטרים.
דגש לבחינה: לפני שכותבים פונקציה, סמנו על הסקיצה מי "מול", מי "ליד" ומי היתר ביחס לזווית הנתונה. רוב הטעויות הן בחירת cos במקום sin — לא חישוב.
משפט הסינוסים
בכל משולש: a/sin A = b/sin B = c/sin C.
מתי מזהים? כשיש (או אפשר להשלים) זוג מלא של צלע והזווית שמולה, ומחפשים צלע או זווית אחרת.
דוגמה מלאה: במשולש: A = 30°, B = 45°, והצלע a שמול A היא 10. נמצא את b.
- b = a·sin B / sin A = 10·sin 45°/sin 30° = 10·(√2/2)/(1/2) = 10√2 ≈ 14.14.
דגש לבחינה: כשמוצאים זווית ממשפט הסינוסים זכרו ש-sin שווה לשתי זוויות (α וגם 180°−α) — בדקו אם שתיהן אפשריות במשולש.
משפט הקוסינוסים
בכל משולש: c² = a² + b² − 2ab·cos C, כאשר C היא הזווית שבין a ל-b.
מתי מזהים? שתי צלעות והזווית הכלואה ביניהן (מחפשים צלע שלישית), או שלוש צלעות (מחפשים זווית).
דוגמה מלאה: במשולש שתי צלעות באורך 5 ו-8, והזווית ביניהן 60°. נמצא את הצלע השלישית.
- c² = 5² + 8² − 2·5·8·cos 60° = 25 + 64 − 80·0.5 = 89 − 40 = 49.
- c = 7.
דגש לבחינה: האיבר −2ab·cos C נגרר עם סימנו: בזווית קהה cos שלילי, ולכן המינוס הופך לפלוס והצלע גדלה. אל "תתקנו" סימן אוטומטית.
נוסחת השטח
S = (1/2)·a·b·sin C — שתי צלעות והסינוס של הזווית הכלואה ביניהן.
דוגמה מלאה: שטח משולש שצלעותיו 5 ו-8 והזווית ביניהן 60°: S = (1/2)·5·8·sin 60° = 20·(√3/2) = 10√3 ≈ 17.32.
דגש לבחינה: הזווית בנוסחה חייבת להיות הזווית הכלואה בין שתי הצלעות. ושימו לב: sin 30° = sin 150°, ולכן משטח נתון מתקבלות לפעמים שתי זוויות אפשריות.
טריגונומטריה במרחב
בגופים (תיבה, פירמידה, מנסרה) העיקרון קבוע: מאתרים משולש ישר-זווית שמכיל את הזווית או הקטע המבוקשים — לרוב בעזרת אלכסון בסיס, גובה, או אלכסון מרחבי — ופותרים אותו במישור.
דוגמה מלאה: בתיבה שמידותיה 3, 4 ו-12 (הגובה 12), מהי הזווית בין האלכסון המרחבי לבסיס?
- אלכסון הבסיס: √(3² + 4²) = √25 = 5.
- המשולש הישר-זווית: ניצבים 5 (על הבסיס) ו-12 (הגובה), והאלכסון המרחבי הוא היתר: √(5² + 12²) = 13.
- הזווית בין האלכסון לבסיס: tan θ = 12/5 = 2.4, ולכן θ ≈ 67.4°.
דגש לבחינה: הזווית בין ישר למישור נמדדת תמיד מול ההיטל של הישר על המישור. שרטטו את המשולש הפנימי בנפרד — עם שלושת אורכיו — לפני כל חישוב.
סיכום
| נתונים | כלי |
|---|---|
| משולש ישר-זווית | sin / cos / tan |
| צלע מול זווית + עוד נתון | משפט הסינוסים |
| שתי צלעות והזווית ביניהן / שלוש צלעות | משפט הקוסינוסים |
| שטח עם שתי צלעות וזווית כלואה | S = ½ab·sin C |
| גוף במרחב | לחלץ משולש ישר-זווית |
לפני כל סעיף כתבו במפורש: "הכלי: ____, כי הנתונים הם ____". שורה אחת שמונעת את רוב טעויות הבחירה.
שאלות בסגנון הבחינה בנושא טריגונומטריה במישור ובמרחב — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.