הסתברות
כ-120 דקות לימוד · שיעור 3 מתוך 9
הסתברות — 5 יחידות
שאלת ההסתברות בבחינה נחשבת "ניתנת להשגה", אבל היא רצופה מלכודות ניסוח: הבדל בין "לפחות אחד" ל"בדיוק אחד", בלבול בין P(A|B) ל-P(B|A), ושכחת המקדם הבינומי בסדרת ניסויים. הכלי המרכזי הוא ארגון הנתונים — טבלה דו-ממדית או דיאגרמת עץ — לפני כל חישוב. תלמיד שמתחיל לחשב בלי לארגן, טועה.
הסתברות מותנית
ההסתברות של A בהינתן ש-B התרחש: P(A|B) = P(A∩B)/P(B).
דוגמה: נתון P(B) = 0.4 ו-P(A∩B) = 0.1. חשבו את P(A|B).
P(A|B) = 0.1/0.4 = 0.25.
התשובה: 0.25.
דגש לבחינה: זהו את התנאי לפי מילות המפתח "מבין", "בהינתן", "ידוע ש-". המאורע שאחרי "ידוע ש-" הוא המכנה. החלפת כיוון התנאי היא הטעות הנפוצה ביותר בנושא.
מאורעות A ו-B בלתי תלויים אם ורק אם P(A∩B) = P(A)·P(B) — ובאופן שקול P(A|B) = P(A). זהו גם מבחן וגם כלל חישוב.
דיאגרמת עץ ונוסחת ההסתברות השלמה
כשמאורע יכול לקרות "דרך" כמה תרחישים זרים, מסכמים על כל הענפים:
P(B) = P(A₁)·P(B|A₁) + P(A₂)·P(B|A₂).
דוגמה: במפעל שתי מכונות. מכונה א' מייצרת 60% מהמוצרים ו-2% מתוצרתה פגומה; מכונה ב' מייצרת 40% ו-5% מתוצרתה פגומה. מהי ההסתברות שמוצר אקראי פגום?
P(פגום) = 0.6·0.02 + 0.4·0.05 = 0.012 + 0.020 = 0.032.
התשובה: 0.032.
חישוב בייסיאני — היפוך התנאי
לאחר שמצאנו P(B) בעזרת העץ, ההסתברות "לאחור" היא:
P(A₁|B) = P(A₁)·P(B|A₁) / P(B).
דוגמה (המשך): ידוע שמוצר נמצא פגום. מה ההסתברות שיוצר במכונה א'?
P(א'|פגום) = 0.012/0.032 = 12/32 = 3/8 = 0.375.
התשובה: 0.375.
דגש לבחינה: המכנה הוא תמיד ההסתברות הכוללת של המידע החדש (סכום כל הענפים שמובילים אליו), והמונה הוא הענף הספציפי. אין צורך לשנן "נוסחת בייס" — עץ מסודר עושה את העבודה.
סדרת ניסויים בלתי תלויים (ברנולי)
בניסוי שחוזר n פעמים באופן בלתי תלוי, עם הסתברות הצלחה p בכל פעם, ההסתברות לבדיוק k הצלחות:
P(X = k) = C(n,k)·pᵏ·(1 − p)ⁿ⁻ᵏ, כאשר C(n,k) = n!/(k!(n − k)!).
דוגמה: קולע פוגע בסל בהסתברות 1/3 בכל זריקה. מהי ההסתברות שיפגע בדיוק פעמיים מתוך 4 זריקות?
C(4,2) = 6.
P = 6·(1/3)²·(2/3)² = 6·(1/9)·(4/9) = 24/81 = 8/27.
התשובה: 8/27.
דגש לבחינה: "לפחות אחת" מחשבים תמיד דרך המשלים: P(לפחות אחת) = 1 − P(אף לא אחת) = 1 − (1 − p)ⁿ. ניסיון לסכם ישירות k = 1, 2, …, n הוא בזבוז זמן ומקור לטעויות. ואל תשכחו את המקדם C(n,k) — השמטתו היא טעות אופיינית ששווה את כל הסעיף.
טקטיקת בחינה
- כל שאלה מנוסחת מילולית — תרגמו קודם לסימונים: הגדירו מאורעות באותיות וכתבו מה נתון ומה מבוקש.
- בטבלה דו-ממדית: מלאו קודם את השוליים (סכומי שורות ועמודות), ואז את התאים החסרים.
- בסעיף "בהינתן" שמופיע אחרי סעיף עץ — כמעט תמיד המכנה כבר חושב בסעיף הקודם.
- בדיקת שפיות: כל הסתברות בין 0 ל-1, וסכום ענפי כל צומת בעץ שווה 1.
סיכום
| מושג | נוסחה |
|---|---|
| הסתברות מותנית | P(A|B) = P(A∩B)/P(B) |
| אי-תלות | P(A∩B) = P(A)·P(B) |
| הסתברות שלמה | P(B) = ΣP(Aᵢ)·P(B|Aᵢ) |
| היפוך התנאי (בייס) | P(A₁|B) = P(A₁)·P(B|A₁)/P(B) |
| ברנולי — בדיוק k | C(n,k)·pᵏ·(1−p)ⁿ⁻ᵏ |
| לפחות אחת | 1 − (1 − p)ⁿ |
שאלות בסגנון הבחינה בנושא הסתברות — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.