חדו"א — חקירת פונקציות ובעיות קיצון
כ-180 דקות לימוד · שיעור 6 מתוך 9
חדו"א — חקירת פונקציות ובעיות קיצון — 5 יחידות
חקירת פונקציה היא השאלה ה"בטוחה" של הבחינה — מבנה קבוע, ניקוד צפוי — ולכן כל נקודה שאובדת בה כואבת כפליים. שלושת מוקדי ההפסד: תחום הגדרה שלא נרשם (ואז כל האסימפטוטות שגויות), טעות בנגזרת של מנה, ובעיות קיצון שבהן שוכחים לבדוק שהתוצאה היא אכן מקסימום/מינימום ובתחום ההגיוני של הבעיה.
תחום הגדרה ואסימפטוטות
בפונקציה רציונלית f(x) = P(x)/Q(x): תחום ההגדרה — כל x שבו Q(x) ≠ 0.
- אסימפטוטה אנכית: x = x₀ שבו המכנה מתאפס (והמונה לא).
- אסימפטוטה אופקית: גבול f(x) כאשר x → ±∞. כשהמעלות שוות — מנת המקדמים המובילים.
דוגמה: מצאו את האסימפטוטות של f(x) = (2x + 1)/(x − 3).
תחום הגדרה: x ≠ 3, ולכן אנכית: x = 3.
כאשר x → ±∞ המנה שואפת ל-2/1 = 2, ולכן אופקית: y = 2.
התשובה: x = 3, y = 2.
דגש לבחינה: בפונקציית שורש כמו f(x) = √(x − 2) התחום נקבע מהדרישה x − 2 ≥ 0. את התחום כותבים ראשון — לפני כל גזירה — כי נקודת קיצון מחוץ לתחום אינה קיימת.
הנגזרת — כללי מנה ושרשרת
(u/v)' = (u'v − uv')/v²; [√u]' = u'/(2√u); [uⁿ]' = n·uⁿ⁻¹·u'.
דוגמה: גזרו f(x) = x + 4/x ומצאו נקודות קיצון.
f'(x) = 1 − 4/x².
f'(x) = 0 נותן x² = 4, כלומר x = 2 או x = −2.
f(2) = 2 + 2 = 4; f(−2) = −2 − 2 = −4.
בדיקת סוג בעזרת f''(x) = 8/x³: f''(2) = 1 > 0 — מינימום; f''(−2) = −1 < 0 — מקסימום.
התשובה: מינימום מקומי (2, 4), מקסימום מקומי (−2, −4).
דגש לבחינה: כן — כאן ערך המינימום גדול מערך המקסימום. זה קורה בפונקציות עם אסימפטוטה אנכית (x = 0), ואינו סתירה: הקיצון מקומי בלבד. אל "תתקנו" תוצאה כזו בבחינה.
מהלך חקירה מלא
הסדר המחייב: 1) תחום הגדרה. 2) אסימפטוטות. 3) נגזרת ונקודות קיצון (כולל סוגן). 4) תחומי עלייה וירידה. 5) חיתוך עם הצירים. 6) שרטוט סקיצה.
דוגמה (עלייה/ירידה): עבור f(x) = x³ − 12x:
f'(x) = 3x² − 12 = 3(x − 2)(x + 2).
f'(x) > 0 עבור x < −2 או x > 2 — עלייה; f'(x) < 0 עבור −2 < x < 2 — ירידה.
נקודות קיצון: מקסימום ב-(−2, 16), מינימום ב-(2, −16), שכן f(−2) = −8 + 24 = 16 ו-f(2) = 8 − 24 = −16.
דגש לבחינה: תחומי העלייה חייבים להתלכד עם השרטוט ועם סוגי הקיצון. אם המקסימום "יושב" בתוך תחום עלייה — יש סתירה פנימית, ובודקים מחדש את ציר הסימנים של f'.
בעיות קיצון (אופטימיזציה)
מתכון קבוע: 1) הגדירו משתנה וגודל מטרה. 2) הביעו את המטרה כפונקציה של משתנה אחד בעזרת האילוץ. 3) גזרו והשוו לאפס. 4) ודאו שזה אכן קיצון מהסוג המבוקש (נגזרת שנייה או ציר סימנים). 5) ענו על מה שנשאל — לעיתים מבקשים את הערך, לא את x.
דוגמה: מכל המלבנים שהיקפם 40, מצאו את בעל השטח המקסימלי.
צלעות x ו-20 − x. השטח: S(x) = x(20 − x) = 20x − x².
S'(x) = 20 − 2x = 0 נותן x = 10.
S''(x) = −2 < 0 — מקסימום. הצלע השנייה 10, כלומר ריבוע.
התשובה: ריבוע 10×10, שטח מקסימלי 100.
דגש לבחינה: ציינו תמיד את התחום הפיזי (כאן 0 < x < 20) ובדקו שהקיצון בתוכו. בבעיות שבהן הקיצון בקצה התחום — הנגזרת לא תגלה אותו; השוו ערכי קצה.
טקטיקת בחינה
- אל תפשטו נגזרת של מנה לפני שמשווים לאפס — מספיק לאפס את המונה (בתחום שבו המכנה מוגדר).
- בשאלת "כמה נקודות קיצון" ספרו רק נקודות בתחום ההגדרה.
- סקיצה גסה של האסימפטוטות לפני החקירה מנבאת את צורת הגרף ומאתרת טעויות מוקדם.
סיכום
| שלב | מה בודקים |
|---|---|
| תחום הגדרה | מכנה ≠ 0; שורש: ביטוי ≥ 0 |
| אסימפטוטה אנכית | אפס של המכנה |
| אסימפטוטה אופקית | גבול ב-±∞ (מנת מקדמים מובילים) |
| קיצון | f' = 0 + בדיקת סוג (f'' או ציר סימנים) |
| עלייה/ירידה | סימן f' |
| אופטימיזציה | פונקציית מטרה במשתנה אחד + בדיקת תחום |
שאלות בסגנון הבחינה בנושא חדו"א — חקירת פונקציות ובעיות קיצון — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.