גאומטריה אנליטית
כ-105 דקות לימוד · שיעור 6 מתוך 8
גאומטריה אנליטית מחברת בין תמונה למספרים: כל נקודה במערכת הצירים היא זוג (x, y), וכל ישר הוא משוואה. בשאלון נדרשות ארבע מיומנויות בלבד — אמצע קטע, מרחק בין נקודות, שיפוע, ומשוואת ישר — וכל שאלה היא שילוב שלהן. הנקודות הולכות לאיבוד בעיקר בטעויות סימן (מינוס שנעלם) ובבלבול בין נוסחת האמצע (ממוצע) לנוסחת המרחק (פיתגורס). כלל ברזל: לשרטט תמיד, אפילו בשרטוט מהיר ביד.
נקודות במערכת הצירים ואמצע קטע
נקודה נכתבת (x, y): קודם ההזזה ימינה/שמאלה, אחר כך למעלה/למטה.
אמצע הקטע שמחבר את A(x₁, y₁) ו-B(x₂, y₂) הוא פשוט הממוצע של השיעורים:
M = ( (x₁ + x₂)/2 , (y₁ + y₂)/2 )
דוגמה מלאה: מצאו את אמצע הקטע שקצותיו A(2, 4) ו-B(6, 10).
שיעור ה-x: (2 + 6)/2 = 8/2 = 4.
שיעור ה-y: (4 + 10)/2 = 14/2 = 7.
האמצע: M(4, 7).
דגש לבחינה: בשאלות הפוכות ("נתון האמצע ואחד הקצוות — מצאו את הקצה השני") לא ממצעים! מציבים בנוסחה ופותרים, או חושבים "כמה הלכתי מהקצה לאמצע — אלך עוד אותו דבר".
מרחק בין שתי נקודות
המרחק בין A(x₁, y₁) ל-B(x₂, y₂) נובע ממשפט פיתגורס:
d = √((x₂ − x₁)² + (y₂ − y₁)²)
דוגמה מלאה: מה המרחק בין A(1, 2) ל-B(4, 6)?
הפרש ה-x: 4 − 1 = 3. הפרש ה-y: 6 − 2 = 4.
d = √(3² + 4²) = √(9 + 16) = √25 = 5.
דגש לבחינה: ההפרשים בריבוע, ולכן סימן המינוס "נעלם" ממילא — אבל רק אחרי הריבוע. לחשב קודם את ההפרש (כולל הסימן), אחר כך להעלות בריבוע.
שיפוע של ישר
השיפוע דרך שתי נקודות:
m = (y₂ − y₁) / (x₂ − x₁)
- שיפוע חיובי — הישר עולה משמאל לימין; שלילי — יורד.
- ישרים מקבילים — אותו שיפוע בדיוק.
- ישר אופקי (y קבוע): שיפוע 0. ישר אנכי (x קבוע): אין שיפוע.
דוגמה קצרה: השיפוע דרך (1, 2) ו-(3, 8) הוא m = (8 − 2)/(3 − 1) = 6/2 = 3 — על כל צעד ימינה, הישר עולה 3 למעלה.
דגש לבחינה: אם שאלת ההמשך היא "הראו שהישרים מקבילים" — מספיק לחשב את שני השיפועים ולציין שהם שווים.
משוואת הישר y = mx + b
- m — השיפוע; b — נקודת החיתוך עם ציר y (כי כשמציבים x = 0 מקבלים y = b).
- מציאת משוואה משיפוע ונקודה: מציבים את הנקודה ומחלצים את b.
- מציאת משוואה משתי נקודות: קודם שיפוע, אחר כך b.
דוגמה מלאה: מצאו את משוואת הישר העובר דרך (0, 3) ו-(2, 11).
השיפוע: m = (11 − 3)/(2 − 0) = 8/2 = 4.
הנקודה (0, 3) היא בדיוק החיתוך עם ציר y, ולכן b = 3.
המשוואה: y = 4x + 3.
בדיקה עם הנקודה השנייה: 4 · 2 + 3 = 11 ✓.
דוגמה מלאה נוספת: ישר מקביל לישר y = −2x + 5 ועובר דרך (1, 4). מה משוואתו?
מקביל → אותו שיפוע: m = −2.
נציב את (1, 4) ב-y = −2x + b: נקבל 4 = −2 · 1 + b, ולכן b = 6.
המשוואה: y = −2x + 6.
דגש לבחינה: "האם הנקודה נמצאת על הישר?" — מציבים את ה-x של הנקודה במשוואה ובודקים אם מתקבל ה-y שלה. שוויון = על הישר; אחרת לא.
סיכום
| נוסחה | שימוש |
|---|---|
| M = ((x₁+x₂)/2, (y₁+y₂)/2) | אמצע קטע |
| d = √((x₂−x₁)² + (y₂−y₁)²) | מרחק בין נקודות |
| m = (y₂−y₁)/(x₂−x₁) | שיפוע דרך שתי נקודות |
| y = mx + b | משוואת ישר; b = חיתוך עם ציר y |
| מקבילים | שיפועים שווים |
והרגל שמציל נקודות: כל תוצאה — אמצע, מרחק, משוואה — מציבים חזרה או בודקים מול השרטוט. שנייה של בדיקה, סעיף שלם ניצל.
שאלות בסגנון הבחינה בנושא גאומטריה אנליטית — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.